ברטנורא על משנה תרומות ה׳:ב׳

2 סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְהוֹרִים. וְהַשְׁתָּא הַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה וְלֹא נַעֲשֶׂה הַכֹּל מְדֻמָּע, וְהַחֻלִּין טְהוֹרִים לֹא הֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה וְלֹא טִמְּאָתָן הַתְּרוּמָה טְמֵאָה:

3 תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל, כָּךְ הַטְּמֵאָה תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף. וְהַאי תִשָּׂרֵף דּוּמְיָא דְתֵרָקֵב, שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹרְפָהּ, דְּאִי שַׁרְיָת לֵיהּ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה אָתֵי לְמֵיכְלָהּ, דְּסָבוּר שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת עַל יְדֵי בִטּוּל:

4 תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים. בְּיֹבֶשׁ, כֻּלֵּיהּ כִּדְפָרְשִׁינַן לְעֵיל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: